גזר דין בתיק ת"פ 49249-11-12

1.           הנאשם, אחמד מנסור יליד 1966, הואשם תחילה בכתב אישום אחד עם ראש עיריית טירה לשעבר מר חליל קאסם, בעבירות מתחום השחיתות השלטונית. ביום 14.4.2012 הודיעו הצדדים כי התקשרו בהסדר טיעון עם הנאשם כאן (נאשם 2 בכתב האישום המקורי).

במסגרת ההסדר הודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן וההליך נגדו הופרד מעניינו של מר חליל קאסם. הצדדים הסכימו לרף ענישה, בגדרו תעתור המאשימה לעונש ראוי של 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על-תנאי וקנס כספי. עוד הודיעה המאשימה במעמד הצגת ההסדר כי תעתור לכך שבית המשפט יקבע שבמעשי הנאשם דבק קלון. הסדר הטיעון לא הגביל את ההגנה בטיעוניה.

2.           לפי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שימש חליל קאסם כראש העיר טירה, כיו"ר הועדה לתכנון ולבניה טירה, כממלא מקום חבר בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז וכסגן יו"ר השלטון המקומי (להלן - מר קאסם); במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שימש הנאשם כסגן ראש עיריית טירה, כחבר בוועדה לתכנון ובניה טירה, ובתוך כך שימש כעובד הציבור; רוני יעקב הוא יזם בתחום הנדל"ן ובעל המניות בחברת גיאולנד בע"מ, ושימש כיועצו של מר קאסם (להלן - רוני); ראסם אבו חיט שימש כקצין הביטחון בעיריית טירה וכנהגו של מר קאסם (להלן - ראסם).

כתב האישום המתוקן מחזיק שני אישומים.

האישום הראשון

3.           לפי עובדות האישום הראשון, חברת מהדרין היא חברה העוסקת בעיבוד חקלאי ופרדסים, ולה קרקעות, בין היתר, באזור העיר טירה, אותן חכרה ממנהל מקרקעי ישראל. החל משנת 2004, או בסמוך לכך, החלו מר קאסם ורוני להתעניין אצל חברת מהדרין ברכישת שטח האדמה הנמצא בכניסה לטירה מכיוון דרום (להלן - השטח).

השטח הוא קרקע חקלאית בת 61 דונם המחולק באופן הבא: חלקה 14 בגוש 7733 וחלקה 25 בגוש 7777 - חלקות שמהוות יחד כ-6.5 דונם אדמה ומצויות בתחום השיפוט של העיר טירה (להלן - השטח הקטן); חלקות 22, 23 בגוש 7756, השייכות לתחום שיפוט מועצה אזורית דרום השרון ו חלקה 36 בגוש 7777, השייכת לתחום השיפוט של העיר טירה - סך שלוש החלקות כ-54.5 דונם אדמה (להלן - השטח הגדול).

במהלך הפגישות שקיימו מר קאסם ורוני עם מנכ"ל מהדרין גיא בינשטוק (להלן - בינשטוק) התמקח מר קאסם על מחיר השטח וניסה להוריד את המחיר שדרשה מהדרין.

בקיץ 2005, בעוד המו"מ מתנהל, פלש יעקב עבד אל חי לחלקה 14 בשטח הקטן בכך שהציב במקום רכב מסחרי ועסק ברוכלות. בהמשך פונה עבד אל חי מהמקום. ביום 12.9.2005 הגיע עבד אל חי ללשכתו של מר קאסם בעירייה וקבל על כך שפונה מחלקה 14 למרות שהוא מחזיק באישור ממהנדס העיר טירה. בתגובה אמר מר קאסם לעבד אל חי: "אני שנים עובד על האדמה הזאת אני רוצה אותה בשבילי. אם תתקרב לשם אני מסבך אותך עם השלטונות עם המשטרה במיוחד ואני מסבך אותך עם עבריינים. אני מקושר חזק ותיזהר אני אעלים אותך".

4.           בהמשך ניהול המו"מ בין מר קאסם לבין בינשטוק עמד מר קאסם על כך שהעסקה למכירת השטח תפוצל לשני חוזים - חוזה לשטח הקטן וחוזה לשטח הגדול. בנוסף עמד על כך שהמחיר לדונם של השטח הקטן יהיה נמוך מזה של המחיר לדונם של השטח הגדול. בינשטוק הסכים להפחית את המחיר לדונם בשטח הקטן מ-25,000 דולר ל-18,000 דולר, ואילו את המחיר לדונם שבשטח הגדול העלה מ-13,400 דולר לכ-15,000 דולר, ובחלקו אף ל-25,000 דולר.

5.           בהמשך הופנה לחברת מהדרין חסן אבו שפיק, תושב טירה (להלן - אבו שפיק) כקונה פוטנציאלי לשטח הגדול. ממהדרין נמסר לאבו שפיק שרק אם חליל יתמוך בעסקה עמו יסכימו להתקשר עמו. ביום 24.8.2005 נערכה פגישה במשרדי מהדרין בבארות יצחק בה נתן מר קאסם את הסכמתו לכך שמהדרין תתקשר בעסקה עם אבו שפיק.

לצורך קידום העסקה על השטח הקים רוני חברה הנושאת את השם גיאולנד בע"מ, אשר תפקידה היה לשמש נאמן בחוזה לרכישת השטח כולו. טרם חתימת החוזים שלח מר קאסם את רוני לגיסו פואד קאסם (להלן - פואד), על מנת להכניסו לעסקה כדי שירכוש את השטח הקטן. לצורך קידום העסקה על השטח הגדול הקים אבו שפיק חברה הנושאת את השם א.מ. - חקלאות ועיבוד אדמות 2005 בע"מ.

6.           ביום 28.9.2005 נחתם בטירה הסכם נאמנות בין גיאולנד לחברה של אבו שפיק, לפיו גיאולנד תרכוש בנאמנות עבור החברה של אבו שפיק את השטח הגדול ממהדרין תמורת שכר טרחה של 25,000 דולר. ביום 29.9.2005 נחתם במשרדי חברת מהדרין הסכם למכירת השטח הגדול בין מהדרין לגיאולנד כנאמן של אבו שפיק, בסך כולל של 916,283 דולר בתוספת מע"מ.

ביום 30.10.2005, בנוכחות מר קאסם, רוני ופואד, נחתם בטירה הסכם נאמנות בין גיאולנד לבין פואד, לפיו גיאולנד תרכוש בנאמנות עבור פואד את השטח הקטן ממהדרין תמורת שכר טרחה של 53,823 ש"ח. לאחר החתימה על הסכם זה נתן פואד לרוני סך של 20,000 ש"ח עבור הסכם הנאמנות. בסיום הסיע רוני את מר קאסם בחזרה לביתו. במהלך הנסיעה דרש מר קאסם מרוני סך של 10,000 ש"ח מהכסף שקיבל מפואד, תוך שאמר לו כי אמור להרוויח עוד מאבו שפיק. משהגיעו השניים לביתו של מר קאסם, העביר רוני למר קאסם בסמוך לרכבו סך של 10,000 ש"ח.

ביום 30.10.2005 נחתם במשרדי מהדרין ההסכם למכירת השטח הגדול בין מהדרין לגיאולנד כנאמן של פואד, בסך כולל של 77,998 דולר בתוספת מע"מ.

7.           במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בין 29.9.2005 ל-11.12.2005, נפגשו רוני והנאשם בביתו של אבו שפיק וקבלו ממנו כ-45,000 דולר. בהמשך אותו היום הגיעו רוני והנאשם לביתו של ראסם, שם חילקו את הכסף לארבעה חלקים: לרוני, למר קאסם, לנאשם ולראסם. הנאשם נטל את חלקו וראסם קיבל סך של 7,000 דולר במזומן.

בהמשך העביר רוני למר קאסם את חלקו - 10,000 דולר. מר קאסם כעס על רוני מדוע חילק את הכסף אצל ראסם ולא אצלו בבית, באומרו: "מי זה ראסם בכלל בסך הכל עוזר שלי ונהג".

בהמשך שלח מר קאסם את ראסם להיפגש עם אבו שפיק, על מנת לברר עמו האם עדיין חייב כספים כעמלה על עסקת מהדרין, וראסם הלך למפגש האמור עם הנאשם ורוני.

בהמשך, במועד שבין 11.12.2005 ל-19.12.2005, הביא הנאשם סך של 70,000 דולר נוספים מאבו שפיק ומסרם לרוני, שהכניסם לתיקו. בהמשך אותו יום נסעו רוני, הנאשם וראסם לבית החולים מאיר בכפר סבא, שם אושפז אותה עת מר קאסם. בבית החולים נתן רוני למוהנד קאסם, בנו של מר קאסם, 1,000 דולר מתוך הכס, האמור לעיל. בהמשך נתן רוני למר קאסם סך של 20,000 דולר בחדר צדדי בבית החולים. מתוך היתרה קיבל ראסם כ-9,000 דולר במעמד החלוקה בבית החולים, והנאשם ורוני קיבלו סכומי כסף בדולרים מתוך היתרה. בנוסף שמר רוני 1,000 דולר נוספים כדי לחלקם בין נאילה, מזכירתו של מר קאסם, למזכירתו שלו.